PageRank is dying
בסדרת כתבות על עשור לחייה של גוגל, אני רוצה לתאר קצת את העתיד הטכנולוגי של תאגיד הענק מקליפורניה.
רצוי לציין שכל מה שנכתב כאן זה ספוקלציות פרואות, אבל נכונות להחריד.
אני רוצה להתחיל עם ה Page Rank, אותו מדד מטיל מורא שקובע את “ערכו” של עמוד האינטרנט שלך. למעשה, במקור היתה זו החדשנות של אלגוריתם הפייג’ ראנק (שפיתח לארי פייג’ — כך עפ”י ויקיפדיה) שעזר להזניק את גוגל למה שהיא היום. כוחו של האלגוריתם של גוגל נשען — בימים עברו — ברובו על הפייג’ ראנק של פייג’ (לארי פייג’).
מהן ההנחות שעומדות מאחורי ה PageRank?
- האינטרנט הוא מטריצה היררכית. יש עמודים הנמצאים גבוה יותר בהיררכיה, ויש כאלו הנמצאים נמוך יותר.
- הקצאת PageRank הינו משחק סכום אפס. בכל רגע נתון, יש כמות מוגבלת של PageRank בעולם. הכמות הכוללת אמנם גדלה ללא הרף, אבל לא ייתכן מצב (אפילו תאורטי) שבו כל העמודים באינטרנט יהיו בו זמנית בעלי PageRank של 10.
- מדד ה PageRank זורם בכיוון אחד: מעמוד מקשר, לעמוד מקושר. סמן ומסומן. כותרת ותוכן. לארי ופייג’.
- קישור הוא פונקציה חד-ערכית. לחיצה על היפר-קישור (שאינו מפעיל סקריפט כזה או אחר) בזמן נתון תעביר אותי לעמוד אחד בלבד.
יפה. ההנחות הללו עבדו בצורה לא רעה במשך 10 שנים. אבל אלו הנחות מוטעות.
מעבר לכך, אם לארי פייג’ מתכוון לממש את תוכניתו השאפתנית (עליה הצהיר במספר הזדמנויות שונות) להפוך את מערכות גוגל לאינטיליגנציה המלאכותית הראשונה בעולם — כן כן, שמעתם נכון — אז הגיע הזמן לעצב את הרשת באופן שמזכיר יותר את האינטיליגנציה האנושית.
בואו נפריך את ההנחות הללו, אחת אחת:
- מי קבע שהאינטרנט הוא מטריצה היררכית? מה הופך עמוד מסויים לחשוב יותר? מדוע תיתכן היררכיה אחת בלבד בכל רגע נתון? התודעה האנושית משנה ללא הרף, באופן דרסטי, את המבנה האונטולגי של העולם. כאשר הקשב משתנה, ה DOM כולו מורכב לחלוטין מחדש (אם יורשה לי להשתמש במטאפורה האומללה הזו).
- מבחינה תאורטית, האם לא ייתכן שכל עמוד ועמוד ע”ג האינטרנט יהיה רלוונטי באופן אבסולוטי לתחום בו הוא עוסק? האם הוצאת קישורים היא פרקטיקה שמורידה מהרלוונטיות של העמוד הנוכחי ולכן צריכה להשפיע על ה PR שלו? (ראו סעיף הבא)
- כשאני בונה עמוד שעוסק באופניים, ומקשר לעמודים אחרים שעוסקים גם הם באופניים, הדבר רק מעלה את הרלוונטיות של העמוד שלי! זו נקודה קריטית שחשוב להתעכב עליה. מנגנון PR עתידי צריך לפעול באופן כזה שבו הוא מתגמל עמודים שעוזרים לגולש להמשיך הלאה אל תוכן רלוונטי אחר. אני לא מדבר על חוות קישורים חסרות רלוונטיות, אלא על קישורים יוצאים ש”ממשיכים איפה שהעמוד הנוכחי עוצר”. לגוגל יש יכולת (חלקית לפחות) להבדיל בין סוגי קישורים, ועליה להעלות (ולא להוריד) דירוג של אתרים שמייצרים סינספות (Gateways) מועילות.
- כיום אנחנו משתמשים פעמים רבות בקישורים כאלו (“גוגל מאז ועד היום“) ע”מ להפנות מתוך יחידת משמעות אחת אל מספר מקורות שונים. יש בזה משהו מגוחך, ולא נכון ברמה הפרקטית והסמנטית. אני רוצה לראות סטנדרטים עתידיים של ה W3C שמאפשרים קישורים רב-ערכיים. כלומר, היכולת לקשר סמן (anchor) אחד אל מספר הפניות שונות במקביל! ברמה הפרקטית, יכולים להיות לכך פתרונות שונים ויצירתיים: החל מתפריט שנפתח בעת לחיצה או ריחוף מעל הקישור (advanced tooltip), ועד לפתרון הגס של מספר טאבים שנפתחים במקביל בעת לחיצה על הקישור הרב-ערכי. ברמה הסמנטית, אנחנו יוצרים כך רבדים מורכבים (layers) של משמעות, בדומה לאופן בו מערכת העצבים שלנו עובדת. (יישום מתקדם יותר של הקישור הרב-ערכי ייאפשר להקצות לכל הפנייה באותו מערך דרגת חשיבות שונה ו/או הקשרים שונים.)
אם צוות המדענים החרוצים של גוגל עושה את עבודתו נאמנה, ואני בטוח שהם עושים זאת, אז הם בוודאי כבר שוקדים על רעיונות אלו במרץ.




Pingback: The Spice Must Flow | בלוג לשיווק באינטרנט, ייעוץ שיווקי וחיים באינטרנט