כל אתר שמכבד את עצמו כיום מתהדר בממשק ווב 2.0, החל מרשתות חברתיות, ועד בלוגים ואתרי קניות. אינטראקטיביות, שיתוף, התאמה אישית (customization), מערכת של תגיות, רסס, ותוכן גולשים — כל אלו הפכו למובן מאליו לקראת סוף העשור הראשון של האלף השלישי. המהפכה הגדולה איפשרה לגולשים חופש גדול יותר לשלוט בסוג המידע שמגיע אל מסך המחשב שלהם, וחופש גדול יותר כיצד לארגן את המידע הזה, באופן שיהיה אינטואטיבי ואינטימי לכל גולש וגולש. אם התוכן היווה את שכבת הבסיס של המידע המוצג, אזי התיוג והפרשנות של המשתמשים מהווים שכבה גבוהה יותר של מידע.
אני רוצה לעצור שנייה אחת ולהציג שני מושגים שבסיסיים לדיון הנוכחי: טקסונומיה ופולקסונומיה. טקסונומיה (taxonomy) היא תורת המיון והתיוג, זוהי מערכת היררכית שמשותפת לכלל האנושות. למשל, חתולים ובני אדם הם יונקים; יונקים הם בעלי חוליות; חוליות אלו בע"ח. מנגד, פולקסונומיה (folk – "עממי") היא הדרך האיניבידואלית בה כל בנאדם מארגן לעצמו את העולם. למשל, אני יכול לקטלג "טלפון" תחת "מכשירי חשמל" ואילו מישהו אחר יכול לקטלג את אותו מושג תחת "אמצעי תקשורת". פולקסונומיה היא מערכת דינמית ומורכבת בהרבה, מכיוון — שכפי שהדבר מתרחש בראשנו — אנו מסוגלים להכיל פולקסונומיות רבות בו זמנית; קרי, כולנו מקטלגים "טלפון" גם תחת "מכשרי חשמל" וגם תחת "אמצעי תקשורת".
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מעבירים את הפולקסונומיות האישיות שלנו לאינטרנט, אל תוך אתרי הווב 2.0. אדם שמעלה וידאו ל YouTube, או מעוניין לשתף עם העולם דרך Digg פוסט מצחיק שמצא ברשת, בוחר לעצמו את התגיות שבהן ישתמש בכדי לתאר את אותו התוכן, וכך ייתכן שאותו תוכן בדיוק יקוטלג באלף דרכים שונות. שוב, מצד אחד, יש בזה משהו משחרר ונפלא. מצד שני, הדבר יוצר בעיות תקשורת קשות, הן לבני אדם, והן למנועי חיפוש.
ראוי גם לציין שהפולקסונומיות באינטרנט אינן מוגבלות אך ורק לתגיות שמשתמשי-הקצה מוסיפים באתרים חברתיים (כגון ויקיפדיה וכו'). אפילו האופן בו האתר בנוי, הוא סוג של יצירת פולקסונומיה. HTML היא שפת סימון. זוהי שפה שלוקחת תוכן ומתייגת אותו באופן היררכי עצמאי — קרי, פולקסונומיה לכל דבר ועיקר. כותרת הדף היא תג מידע; אלמנט ה META הוא תג מידע; הקישורים הם תגי מידע; וכן הלאה.
לדוגמה, כאשר אני מחפש בגוגל תוכן נדיר, כגון מאמר על הסכנות שבקפיצת באנג'י אל תוך הר געש (אל תנסו בבית), חשוב מאוד שאני אקלע לאופן שבו אותו תוכן מתוייג. אם אותו אדם שיצר את הדף היחידי העוסק בנושא, הציב אותו תחת ה TITLE העמום של "Crazy Business" סביר להניח שלעולם לא אמצע אותו.
כיום, חלק גדול מהמידע שמיוצר באינטרנט, באתרים כגון Stumble Upon, או HooQs, הוא למעשה מידע-מסדר-שני, כלומר מידע שמקטלג מידע אחר במגוון של פולקסונומיות אישיות.
כיצד תראה הרשת בעידן הווב 3.0 עוד מוקדם להגיד. עם זאת, מומחים רבים מסכימים שמאפיין הכרחי אחד שצריך להתקיים באותו עידן עתידי, הוא היכולת של פולקסונומיות שונות לתקשר אחת עם השנייה! כל פולקסונומיה היא מעין שפה פרטית, ולכן אנו זקוקים למערכת תרגום, שתדע שטלפון הוא גם "מכשיר חשמל" וגם "אמצעי תקשורת" ותוכל באופן יעיל ופשוט להחליף בין התגיות לפי הצורך. הדבר דומה למה שמתרחש בראשנו כל העת, ויש המאמינים שיצירת אותה רשת סמנטית יזניק קדימה את מדע האינטיליגנציה המלאכותית. בין אם המחשב אכן יילמד לחשוב בעידן האינטרנט הבא או לאו, הדבר יוביל לנגישות גבוהה יותר אל המידע שהוא מכיל.
משהו נוסף?
תגיות: גוגל · שיווק רשתות חברתיות · פיתוח באינטרנט · מנועי חיפוש ניתן להגיב
ניתן להגיב ↓
עדיין אין תגובות...ניתן להגיב על ידי מילוי הטופס למטה.