אהוד בונפרטה ברק
זה לא שלא ידענו. היה חשש וסימנים מטרידים. עכשיו זה רשמי אבל – Elvis Has Left The Building !!
שיגעון של איש קטן שאחראי על שלום המדינה ובטחונה בתקופה לא פשוטה.
מישהו זוכר איך נפוליאון סיים בסוף…?
קטעים נבחרים ממאמר ב TheMarker ע”י מרדכי גילת (ישראל היום):
אהוד בונפרטה ברק משוטט איתם בטיילת ורסאי, מדבר על מערכת השמע והתאורה האוטומטית, צועד בחברתם לאורך וליד החלונות והתריסים החשמליים – אטומים מבחוץ ושקופים מפנים – ועוצר ליד הטלסקופ המשוכלל. הנה, מכאן הוא רואה את העיר העברית הראשונה מונחת על כף ידו. הנה הקשר היחיד שלו כמעט עם הציבור, עם הילידים, עם קשי היום. הנה הטלסקופ שמחבר אותו עם העם, לגלג עליו באוזני אחד מאורחיו.
האלבום הזה מוצב באחת מפינות הארמון – פינה שגודלה כגודל דירת שיכון של אזרח ממוצע – והקיסר מעלעל בצילומיה בנוכחות האורח או האורחים התורניים. באלבום הייחודי הזה, שעלותו אלפי דולרים, אפשר למצוא כמה דמויות מעניינות, ביניהן אחת שאהוד ברק מאוד אוהב להתעכב לידה: הדוגמנית והזמרת קרלה ברוני, רעייתו הנוכחית של נשיא צרפת, ניקולאי סרקוזי. היא נראית בתמונת הענק יושבת בצעירותה עירומה על ברכי אביה.
אחד האורחים בארמון אמר לי למחרת הביקור: קיבלתי בחילה. הרגשתי שבכל רגע אני עומד להקיא. הרגשתי שאני מבקר בטירת צ’אוצ’סקו או אנשים מסוגו. אני אמנם בעצמי איש אמיד, אבל מופע כזה עוד לא ראיתי. האיש כאילו התחרפן. הוא חי בעולמות אחרים, מנותק מהעם, מסוחרר מכסף, משווה כסף, משררה. הוא מתנהל כאילו כבש את ארמונות ורסאי ואינו מבין שלא. כשמישהו כינה אותו פעם בתקשורת אהוד בונפרטה ברק, פרצתי בצחוק. הוא לא ידע כמה שהוא צדק.
שר הביטחון קורא, שומע, ועוקב אחרי שרשרת המסתבכים שקדמה לו ועדין אינו מבין דבר פשוט: מה שמותר לו לעשות בכספו הפרטי בארמונו – גם אם אורחיו נאלצים אחרי כך לקחת כדורים נגד בחילה – אסור לו לעשות בגיחותיו לחו”ל מטעם המדינה. זה לא אותו דבר. זה מרחק מזרח ממערב.
כשירון זליכה ואחרים מסוגו נבעטו לפני כשנתיים בגסות הביתה, כיוון שהגנו על המינהל התקין, המשיך המשנה למנכ”ל משרד הביטחון, ויקטור בר- גיל, לצבור כוח. בר-גיל התמחה במלאכה הזאת שנים, שירת בנאמנות את השרים שהוצנחו למשרד, עסק לשביעות רצונם בדחיפת פרויקטים בעייתיים – והגיע רחוק, יותר מדי רחוק כי בסך הכל מדובר בפקיד אפור, גס רוח לעיתים, צעקני, יהיר ומטיל האימה על עובדים מהשורה. בשורה התחתונה הפך בר-גיל לאחד האנשים החזקים במשרד – יש אומרים אפילו לבעל הבית האמיתי.
השערורייה האמיתית אם כן היא המתנה שמקבל שומר הסף הוותיק משר הביטחון: הוא התמנה באחרונה לראש משלחת המשרד בתאילנד ובדרום מזרח אסיה. איש לא צריך אותו שם, אין לו מה לחפש באזור הזה חסר הפוטנציאל העסקי-מסחרי, גם הנציג הבודד שהוחזר לארץ היה מיותר. כולם, בשקט בשקט, מודים בכך. אבל החבר בר-גיל חיפש לעצמו סידור עבודה לרגל הפרישה לגמלאות, וכדי להצדיק את שכרו השמן, הגבוה בהרבה מזה של איש משלחת, הפכו אותו לראש משלחת. כלומר, בנוסף לרכב צמוד, דירה גדולה, טיסות חופשיות וחשבון הוצאות פתוח – יועמדו לרשותו גם מזכירה ועוזרים. הנה ההוכחה שמדובר במשלחת.
